נושאים: קולנוע שוודי
לוקאס מודיסון, 1998
תסריט: לוקאס מודיסון
פרסים: 18 זכיות, 8 מועמדויות
את הסרט "פאקינג אמאל" ראיתי בפעם הראשונה בפסטיבל הסרטים בירושלים, ב1999. בהקרנה הזו אולם הקולנוע היה מלא עד אפס מקום. כמה חודשים אחר כך, כאשר הסרט הגיע לבתי הקולנוע בארץ הלכתי לראותו בפעם השנייה. הפעם הייתי לבד בקולנוע. הסרט ירד מהר מאד מהאקרנים, אבל הפך לסוג של להיט בספריות הוידיאו.
זהו סרטו הארוך הראשון של לוקאס מודיסון, במאי שוודי. "אמאל" זו עיר קטנה, עיירה אם תרצו, בשוודיה, רחוקה מכל מקום תרבותי או אפילו קצת מעניין. עיירה שבה אפשר לדבר בעיקר על פלאפונים. שלבני הנוער אין שם מה לעשות חוץ מלשתות אלכוהול, ואולי קצת סקס.
אלין היא מלכת הכיתה, יש לה חבר, היא שוכבת איתו אבל לא נהנית במיוחד, יש לה חברות ויש לה מעריצה סודית, אגנס. אגנס היא חדשה בבית הספר, שתקנית ובעלת נטיות אובדניות קלות, ולכן מושא לצחוק בקרב החבר'ה בכיתה, גם של אלין. אבל אגנס מאוהבת באלין, והיא מגלה את זה. והאמת? זה מסקרן אותה. במה שהתחיל בתור בדיחה אלין מחליטה לגרום לאגנס לחשוב שהיא מעוניינת בה, אבל לאט היא מגלה שהיא אכן מעוניינת בה. בדרך אנחנו פוגשים את המשפחה הביזארית של אגנס ואלין, ואת שיטות ההתמודדות של האמהות עם הנטייה המינית החדשה של הבנות שלהן. הסרט "חוטא" אמנם בקיטש, אבל כנראה שאין מנוס. הוא קליל, מהנה, ובעיקר כמעט מדויק, ומזכיר לנו כמה היה קשה בגילאי 15 להתמודד עם העובדות שאנחנו מגלים על עצמנו.
לוקאס מודיסון, הבמאי, הוא בחור מעניין כשלעצמו. לאחר שביים את "פאקינג אמאל", ביים סרט קליל נוסף, "כולם ביחד", על קומונה בשנות ה60 בשטוקהולם, שגם שם יש ייצוגים חד מיניים. אבל אחרי שני הסרטים האלה קרה לו משהו. הוא נעשה אקטיביסט, קרא עיתונים, והחל להתעניין במה שקורה בעולם. את סרטו הבא, "LILYA 4-EVER", שעוסק בבחורה שוודית שנמכרת לזנות ברוסיה ומנסה להתמודד ללא הצלחה עם גורלה המר, הוא אסר להקרין בארץ (להוציא הקרנה אחת, בסינמטקים), בטענה שהמדינה שלנו היא בעלת צבא כובש, ומפרה זכויות אזרח של פלסטינאים. הוא סרב להצעות להגיע לישראל, וסרטו הרביעי "A HOLE IN MY HEART", סרט אקספרימנטאלי יחסית, ניתן להשגה רק בספריות וידאו כמו "האוזן השלישית". למרות דעותיו הקיצוניות, וכוונתו להפוך ללארס פון טרייר השוודי, הוא נשאר במאי מעניין ומסקרן, שרבים מצפים לפרוייקט הבא שלו. שאולי יהיה אף חסר רחמים יותר מקודמיו. מי שלא מסוגל להכיל את הדעות שלו והסרטים החדשים שלו, יכול תמיד לחזור ולצפות ב"כולם ביחד" וב"פאקינג אמאל", שניהם סרטים מהנים, קלילים, ויחד עם זאת – מלאי חומר למחשבה.
