נושאים: קולנוע ניו זילנדי
פיטר ג'קסון, 1994
תסריט: פראן וולש ופיטר ג'קסון
פרסים: מועמדות לאוסקר, 16 זכיות ו3 מועמדויות נוספות לפרסים אחרים
כאשר אנחנו אומרים היום את השם פיטר ג'קסון, אנו חושבים על "שר הטבעות", על "קינג קונג" או על ההפקה הקריבה ובאה של ה"הוביט". אבל הבמאי הניו זילנדי הזה הגיע מסרטי זומבים סוג ג', עם המון הומור עצמי, בובות, וטונות של קטשופ. לכן, אני יכולה להבין שזה מפתיע שאת הסרט שפותח את הבלוג שלי, ביים דווקא מר ג'קסון, גבר מזוקן, בגיל 33.
אם אני צריכה לחשוב על חמישה סרטים ששינו את חיי, "יצורים שמיימיים" תמיד ביניהם. סיפור אמיתי, עצוב, מזעזע לעיתים אבל גם מרגש, שמבוסס על יומנים של הגיבורות הראשיות. ג'ולייט יום (קייט ווינסלט, בת 19, בתפקידה הראשון בקולנוע, ואולי הטוב ביותר עד "ילדים קטנים") ופולין ריפר (מלני לינסקי, שמאז הופיעה בתפקידים קטנים ולא משמעותיים במיוחד, וחבל, אבל אולי בגלל שהיא לא נראית כמו קייט ווינסלט) הן ילדות דחויות חברתית כל אחת מסיבותיה שלה, שמתחברות בעולם דמיוני של אבירים, מלכים, שחקני קולנוע – במיוחד אורסון וולס – וזמר אופרה אחד, מריו לנזה. מערכת היחסים שלהן מתחזקת אט אט והן הופכות להיות "חברות עם הטבות", כמו שאומרים. בעקבות רצון המשפחות שלהן שלא יפגשו יותר, הן מחליטות לקחת יוזמה ולעשות מעשה, וכמו שהצהיר פול תומס אנדרסון בסרטו האחרון – זה ייגמר בדם, ולא של אחת מהן.
הסיפור הזה זעזע את ניו זילנד כשהוא קרה, אבל הסרט עושה משהו קצת אחר. בתור נערה בת 16, מערכת היחסים בין שתי הבנות תמיד נראתה לי כמו משהו שהייתי רוצה שיהיה לי גם, משהו כל כך חזק, שאי אפשר לחשוב איך מישהו יכול להחליט אחרת בכלל. זה היה אחד הסרטים הראשונים שראיתי שהזכיר בכלל מערכת יחסים בין שתי בנות, ובצורה רגישה, לא שופטת, ואפילו זוהרת. הסרט כמעט חסר עירום וסצינות מין, ובכל זאת, הוא אחד הסרטים הסקסיים ביותר שראיתי. (וזה לא רק בזכות קייט ווינסלט, אחת הבחורות הסקסיות ביותר בעולם בעיני) הלוקיישנים מרהיבים ביופים – ומדובר, אגב, בלוקיישנים האמיתיים שבהם קרו הדברים – הצילום מדהים, פס הקול, שהיום אפשר להשיג אותו רק באינטרנט, קרוב למושלם. בקיצור – התהייה היחידה שיש לי לגבי הסרט הזה, היא בעצם לגבי פיצול האישיות של הבמאי שלו, שמצד אחד מביים סרטי זומבים חסרי רגישות בעליל, מביים את יצירת המופת הזו, ואז ממשיך הלאה לאפוס מד"ב, שאמנם גם הוא יצירת מופת, אבל בכל זאת, שונה.
