LGBT CINEMA


בקצה גן עדן Auf der anderen Seite
יולי 23, 2008, 6:37 am
נושאים: כללי, קולנוע גרמני

פאטי אקין, גרמניה-תורכיה, 2007

17 זכיות, 6 מועמדויות נוספות.

 

אני עוקבת אחרי פאטי אקין מאז שראיתי את "IN JULY", סרטו הראשון. הבמאי התורכי, שעובד בגרמניה, מתעסק בד"כ ביחסי תורכים-גרמנים, מהגרים, וסרטיו מתרחשים בשתי הארצות האלה. אבל הם תמיד גברים, ואם יש שם נשים, הן בד"כ מושא אהבה של הגברים. ולכן, מה רבה היתה התרגשותי כאשר הבנתי שסרטו החדש אינו כזה. טוב, כמעט ולא.

 

מדובר באב ובנו, מהגרים תורכים החיים בגרמניה, כאשר האב חי עם מהגרת תורכייה שעבדה קודם כזונה. כאשר שניהם מתים, מקיים הבן את הבטחתו לאשת אביו והולך למצוא את בתה, שאמורה להיות בתורכיה. אך אבוי, היא איננה שם. היא ברחה לגרמניה בעקבות מהומות פוליטיות בתורכיה. ושם, בגרמניה, היא פוגשת את שרלוט, ותוך שניות הן מתאהבות, ולמרות מחסומי השפה (הרבים) גרות ביחד אצל האם השמרנית של שרלוט. ביחד הן מחליטות לחזור לתורכיה, ושם, לרוע המזל, נתפסת אייטן התורכיה (המדהימה ביופיה יש לציין) ונכלאת. שרלוט מנסה לעשות כל שביכולתה על מנת לשחרר אותה, אבל הגורל משחק תפקיד חשוב מאד בסרט הזה, ושרלוט נהרגת בשוגג באחד הכפרים התורכיים, בדיוק בזה שבו גרה אייטן פעם, יחד עם אימה, בדיוק איפה שמחפש אותה הבן היתום, שלא יודע על הקשר בין שתי הנשים, ובינו לבינן. נשמע מסובך? ובכן, כן. זה מאד מסובך. יותר מדי מסובך.

 

הסרט הזה היה יכול להיות סרט טוב, אבל יש בו יותר מדי פרטים, יותר מדי סימבוליות, ויותר מדי צרופי מקרים. מערכת היחסים הלסבית שנמצאת בו, נראית כאילו מישהו חיפש לעשות סרט ולהציב בו שתי לסביות, סתם בשביל הקטע. הכל קורה בינהן מהר מדי, ושום דבר לא מספיק. אז נכון, השמועה אומרת שלסביות אכן מתקדמות מהר מאד, אבל נראה שהסרט הזה ניזון מהשמועה הזאת, ולא בגלל סיבה שנמצאת בתסריט. וחבל. כי הסרט מצולם מאד יפה, והסיפור הוא יפה בעיקרון. חבל ששתי הבנות נראות כאילו נשתלו שם, לא קשורות.


No Comments Yet עד כה
כתיבת תגובה



כתיבת תגובה
Line and paragraph breaks automatic, e-mail address never displayed, HTML allowed: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <pre> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>